סקירת פולו בהמשכים :)
כתיבה: STIO (ללא שום שינוי)
עריכה: עממית
לחן: אייל גולן
מגיל קטן אני שומע מחמאות לגבי כושר ההתבטאות שלי בכתב ולגבי הכתב היפה שלי, ואף לפני מספר שנים אובחנתי עם רמת כישורים גבוהה מהממוצע
אין לי בעיה לכתוב - אני מאובחן עם כישורים מעל הממוצע בנושא הזה. עוד בביה"ס היסודי בשיעור "אמנות" שכולם קיבלו דפים חלקים לצייר אני כתבתי ספר.
הקדמה
לגברים בימינו יש בד"כ שלוש נקודות מפנה במהלך חייהם: הראשונה היא יום הוצאת הכלה המוטורית החדשה מהסוכנות, השניה היא יום הניצחון של קבוצת הכדורגל אותה הם אוהדים (להלן: הכלה הספורטיבית) והשלישית והאחרונה היא יום החתונה עם הכלה האמיתית והאנושית שתלווה אותם לכל ימי חייהם.
אז על נקודת המפנה הראשונה כבר סימנתי "וי", על השניה קיבלתי פטור מכיוון שאיני אוהד קבוצה כלשהי ובאשר לשלישית - עדכונים בהמשך.
המאבק הגדול
בספטמבר 2014 פתחתי במלחמת התשה ממושכת וחסרת תקדים נגד ענקית הרכב הגרמנית "פולקסווגן" הממוקמת בוולפסבורג ונגד היבואנית "צ'מפיון מוטורס" הממוקמת בבני ברק, לאחר ששתי החברות הללו סירבו בתוקף למכור ולייבא בהתאמה את כלי הרכב הקטן והמיוחד אותו רציתי לרכוש עם תיבת הילוכים מסוימת ואף הקשו עלי.
מלחמת ההתשה הנ"ל היא הקשה והמסובכת ביותר בה נטלתי חלק מאז ומעולם - אך לאורך כל התקופה לא התקרבתי לקצה גבול היכולת. היום, לאחר שנה ושלושה חודשים (!) של מאבק בסך כולל של מאות הודעות אל הגרמנים, נציגיהם בארץ, בקבוצות הדיון, עשרות טלפונים, פגישות, המתנה ממושכת וכנגד כל הסיכויים - שמח להכריז על ניצחון מוחץ. לפיכך, שנת 2016 תהיה שנה של התחלות חדשות!
תאורת פנים
בפולו שלי יש חיישן תאורה בלוח השעונים, וכשהוא מזהה שיש חושך בתוך הרכב תאורת לוח השעונים נשארת כבויה. אם מאירים על הלוח עם הפלאש של הטלפון אז התאורה נדלקת ונכבית מחדש כשמכבים את פנס הטלפון. המחוגים האדומים מוארים בלבד. מדובר במנגנון שנועד בדיוק בשביל למנוע את המקרים הללו.
באור יום תאורת לוח השעונים דולקת גם אם מתג האורות על 0 (DRL עובד בלבד).
עבודת המתלים
המתלים עושים עבודה מצוינת ביחס לקופצנות ברכב ההדגמה.
הוספת המתלים זה הדבר הטוב ביותר שעשיתי - נוחות הנסיעה טובה מאוד ואינה מתקרבת בכלל לנוחות המזעזעת (באופן יחסי) ברכב התצוגה. הרכב לא מקפץ בכלל ונוסע רגיל כמו הפאביה (שגם היא עם חתך נמוך, 45. הפולו 40). עם רכב התצוגה קיבלתי בחילה ביציאה מעפולה, הרכב קיפץ בטירוף ועם שלי ממש לא - פשוט נוסע רגיל כמו שכל רכב נורמלי נוסע. המצב משתנה לחלוטין (לרעה) כשלוחצים על מתג ה- SPORT.
לגבי החיישנים זה הכל עניין של נוחות, התצוגה הגרפית על המולטימדיה מאוד מוצלחת שם.
חווית השימוש
אני שבוע עם הפולו בלבד, ויש הבדל של שמים וארץ בתגובות הנהגים מסביב כשאני נוהג על הפולו ביחס לפאביה.
מכיוון שאני נוהג כמו סבתא (הרצה) אני מסתכל סביב סביב ורואה תופעות מדהימות: למשל סוזוקי אלטו שחורה עם לדים בכל חור אפשרי צופרת לי כשאני עוצר בתמרור "עצור", וכשאני נוסע הנהגוס מועך את דוושת הגז שלו לרצפה תוך זיגזגים ונעלם חיש מהר!
הרוב המוחלט של בעלי סיאט איביזה למיניהם (במיוחד אלה עם ה- 3 דלתות) נצמדים אלי מאחור ומהבהבים עם האורות וחלק נצמדים לצד הרכב תוך כדי עקיפה - מה נסגר? (אגב, מראה מרכזית מתכהה, לא נורא).
אני פונה שמאלה לכביש דו סטרי (שמאל לשמאל) ומיד אח"כ מדליק איתות ימינה - אך חייבים ללחוץ על הגז, לעקוף אותי מימין ולהיעלם - רק לא לתת לי להשתלב.
מה נסגר, ככה זה יהיה כל הזמן?
הנה, רק דיברתי:
היום יום יפה - אז התנעתי את המנוע, פתחתי את החלון בגג ושני החלונות הקדמיים עד הסוף, הכנסתי דיסק למערכת (ווליום לא חזק בכלל) והרכבתי את משקפי השמש.
בתוך העיר היה כביש בעליה, מכיוון שמשמאל חונות מכוניות על הנתיב אז רק רכב אחד יכול לעבור בכל פעם.
מגיעה דייהו לאנוס לבנה (אם אני זוכר נכון) מולי, ולמרות שזכות הקדימה שלי (זכות קדימה לרכב העולה) אני בוחר לעצור ולתת לה לעבור. אני בעצירה מוחלטת, כשהנהג הצעיר מגיע לידי הוא עוצר ועושה לי "פששש..." ואני חייכתי חיוך כאילו לאות "תודה" ונסעתי משם מיד.
ולחשוב שבחרתי בצבע כסף כדי לא למשוך תשומת לב…
לטיול יצאנו – ואת הכביש גיהצנו
הרמזור ירוק, והרגל אוטומטית עוברת למצב קרב וסוחטת את הדוושה עד הסוף. המנוע משתף פעולה, וגיר ה- DSG לא פחות. אנו עדים לצווחת צמיגים ולזינוק מרשים, בעוד הנהג המרייר מאחור ככל הנראה עומד להתעלף בו במקום. הפולו הקטנה מציעה המון כוח זמין, ותיבת ההילוכים האוטומטית-רובוטית מורידה הילוכים במהירות שתבייש נהג עם גיר ידני, אם כי אין מה להשוות את ההנאה בנהיגה בין הידני והאוטומט שכן הידני יהיה מהנה יותר – על אחת כמה וכמה ברכב כזה שמציע הנראה מנהיגה לא פחות מביצועים, ועל הדרך אפשרות לחסוך עוד עשרת אלפים שקלים חדשים ונוצצים. הלב דופק עוד ועוד כשאנו מתקרבים לסיבוב הראשון: הייתכן שפולקסווגן, סוף סוף, כיילו את המכוניות הספורטיביות שלהם שישתפו פעולה בסיבובים ולא רק שיסעו בקו ישר? רחמנא ליצלן – נראה שכן: הפולו פונה ומעניקה אחיזה וביטחון מופרזים לנהג למרות תחושת ההגה המעורבת. הרכב פשוט אוחז, איזו הפתעה. המצב המעניין הזה גורם לנו לחייך ולצחוק כאילו זה עתה קיבלנו רישיון, ועברו 11 שנים מאז...
אנחנו מרגישים שההצגה חייבת להימשך ושאנו לא רוצים להחזיר את הרכב, וממשיכים להתרחק עם אגו מנופח - ומגיעים לכביש בין עירוני עם נתיב אחד לכל כיוון, עם קו לבן רציף לסירוגין. בקטעים עם הקו הרציף אין מה לעשות, ואנו נאלצים לנסוע כמו ילדים טובים מאחור – אך כשהקו נקטע ושניתן לעקוף, המנוע שוב שואג ונותן את כל מה שיש לו – ויש לו הרבה: כל העקיפות בוצעו בצורה מהירה ומופתית, במהירות שלא תבייש מכוניות חזקות יותר. ארבעת בלמי הדיסק בולמים בצורה יוצאת מהכלל ובהחלט מעל לכל הציפיות, מכיוון שלפחות מבחינה חיצונית ניראה כי הקוטר מעט קטן.
לכל דבר יש גם סוף
נו, טוב, אין ברירה - אז חזרנו חזרה, אך שיצאנו מהרכב לא הופתענו לגלות שהרכב, איך נאמר, מעט מסריח מריח "שרוף". ניכר כי הצמיגים ורפידות הבלמים עבדו מעט קשה בדקות האחרונות, ולמרות זאת לא הורגש כלום בתוך הרכב.